יש הבדל בין לקחת תוסף אומגה 3 באופן קבוע לבין לדעת אם הוא בכלל תורם למשהו. הנה איך סוגרים את הפער בין השניים.
איך בודקים אם תזונה תומכת באימונים באמת?
שלוש שאלות עוזרות: האם מפורסם גודל החלקיק של שמן הדגים, האם יש מדד חמצון (Totox) גלוי, והאם המוצר מיוצר תחת תקנים מוכרים כמו GMP ו-GOED. תשובה חיובית לשלושתן מעידה על תוסף שנבנה על נתונים, לא רק על כיתוב שיווקי.
הרבה מתאמנים לוקחים תוסף אומגה 3 מתוך הרגל: קנו אותו פעם, הוא נמצא בארון, ולוקחים אותו בבוקר בלי לשאול יותר מדי שאלות. זה לא בהכרח טעות, אבל זה כן אומר שקשה לדעת אם התזונה שלכם בכלל “תומכת” במשהו, או רק תופסת מקום על המדף.
שלוש שאלות פשוטות עוזרות לסגור את הפער: ראשית, האם היצרן מפרסם את גודל החלקיק של שמן הדגים, לא רק את הריכוז הכולל? שנית, האם יש מדד חמצון (Totox) גלוי, שמעיד על טריות השמן בפועל? שלישית, האם המוצר מיוצר תחת תקן מוכר כמו GMP ועומד בדרישות ארגון כמו GOED?
אם התשובה לשלושת השאלות האלה חיובית, יש לכם לפחות בסיס עובדתי לכך שהתוסף שאתם לוקחים בנוי ברצינות — לא רק כיתוב שיווקי על בקבוקון.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
אפשר לבדוק את שלוש התשובות האלה בעמוד המוצר של ננו גארד אומגה 3.
בפוסט הבא בסדרה: 20 דקות אימון ביום — מה שכדאי לדעת על תזונה תומכת, גם בשגרה קצרה.
