EPA ו-DHA הן שתי חומצות שומן שונות שמסתתרות מתחת לכותרת אחת “אומגה 3” — וההבדל ביניהן לא רק סמנטי.
EPA מול DHA: מה ההבדל בפועל?
EPA ו-DHA הן שתי חומצות שומן אומגה 3 שונות בתפקידן הביולוגי, ומוצרים שונים מגיעים ביחסים שונים ביניהן — לכן המספר הרלוונטי בהשוואה הוא סכום EPA+DHA בפועל, לא כמות שמן הדגים הכוללת על התווית.
מי שמסתכל על תווית של תוסף אומגה 3 בפעם הראשונה רואה בדרך כלל שלושה מספרים: כמות שמן דגים כוללת, EPA ו-DHA. רוב האנשים מדלגים ישר לספר הראשון (“1000 מ”ג!”) מבלי לשים לב שהוא כולל בתוכו הרבה יותר מ-EPA ו-DHA בפועל.
EPA (Eicosapentaenoic Acid) ו-DHA (Docosahexaenoic Acid) הן שתי חומצות שומן אומגה 3 עיקריות שנמצאות בשמן דגים, אבל הן לא זהות בתפקידן הביולוגי. מוצרים שונים במדף מגיעים ביחסים שונים של EPA ל-DHA — ותוסף עם 1000 מ”ג שמן דגים כולל יכול להכיל כמות EPA+DHA שונה בהרבה מתוסף אחר עם אותו מספר כולל על התווית.
המשמעות המעשית: כשמשווים בין שני מוצרים, המספר שבאמת אומר משהו הוא לא “שמן דגים כולל” אלא סכום EPA+DHA בפועל. זו הדרך הנכונה להשוות תוספים, ולא רק להסתכל על המספר הגדול ביותר על האריזה.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
לבדיקת המפרט המלא ואיך ננו גארד אומגה 3 בנוי, אפשר לעיין בעמוד המוצר של ננו גארד אומגה 3.
בפוסט הבא באשכול: שמן דגים מול שמן קריל — מה עדיף ולמה זו בכלל השאלה הנכונה לשאול.
