שמן קריל משווק לרוב כ”משודרג” יותר משמן דגים רגיל. השאלה היא אם זה נכון, ובאיזה מובן.
שמן דגים מול שמן קריל: מה ההבדל העיקרי?
שמן קריל מגיע בצורה מולקולרית שונה (פוספוליפיד) משמן דגים (טריגליצריד או אתיל אסטר), אך מכיל בדרך כלל פחות EPA+DHA למ”ג ועולה יותר לייצור — כך שההשוואה תלויה גם בצורת השמן, לא רק במקור.
שמן קריל (מיצור זעיר דמוי-שרימפס) מכיל אומגה 3 בצורה מולקולרית שונה משמן דגים רגיל — בעיקר בצורת פוספוליפיד לעומת טריגליצריד או אתיל אסטר בשמן דגים. חלק מהיצרנים משתמשים בהבדל הזה כטענת שיווק ל”ספיגה טובה יותר”.
מה שמתעדים בדרך כלל בהשוואות בין השניים: שמן קריל נוטה להכיל כמות EPA+DHA נמוכה יותר למ”ג שמן בהשוואה לשמן דגים מרוכז, ולכן צריך יותר כמוסות כדי להגיע לאותה כמות בפועל. הוא גם יקר יותר לייצור, מה שמשתקף במחיר הסופי.
שמן דגים, מהצד השני, יכול להגיע במגוון צורות (טריגליצריד טבעי, אתיל אסטר מרוכז, או משוחזר לטריגליצריד) שמשפיעות גם הן על ספיגה — ולכן ההשוואה “שמן דגים מול שמן קריל” לא שלמה בלי לשאול גם “איזו צורת שמן דגים, ובאיזו טכנולוגיה”.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
לפירוט על צורת השמן והטכנולוגיה שבבסיס ננו גארד אומגה 3, אפשר לעיין בעמוד המוצר של ננו גארד אומגה 3.
