שני בקבוקוני שמן דגים יכולים להיראות זהים על המדף ולהגיע ממקורות שונים מאוד באוקיינוס.
למה מקור הדגים משפיע על איכות השמן?
מקור שמן הדגים משפיע על רמת המזהמים: דגים קטנים בשרשרת המזון נחשבים למקור נקי יותר מדגים גדולים וטורפים, שאוגרים יותר מתכות כבדות. מקור טוב משלים, ולא מחליף, זיכוך ובדיקת מזהמים.
לא כל דג “מקור לאומגה 3” זהה. דגים קטנים בשרשרת המזון (כמו סרדינים, אנשובי, מקרל) נחשבים בדרך כלל למקור נקי יותר, כי הם צוברים פחות מתכות כבדות ורעלים בהשוואה לדגים גדולים וטורפים בראש שרשרת המזון (כמו טונה או כריש), שאוגרים בגופם את המזהמים שהצטברו בכל הדגים שהם אכלו במהלך חייהם.
גם אזור הדיג משפיע: מים נקיים יותר, עם פחות זיהום תעשייתי, נוטים להניב שמן גולמי איכותי יותר לפני שהוא בכלל מגיע לזיכוך. זו הסיבה שיצרנים איכותיים מציינים לרוב את סוג הדג ולעיתים גם את אזור הדיג.
מקור טוב אינו תחליף לזיכוך ובדיקת מזהמים (שנדונו בפוסט הקודם באשכול) — אלה שני שלבים משלימים, לא מתחרים. מקור טוב פשוט מקל על שלב הזיכוך ומגדיל את הסבירות לתוצר סופי איכותי.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
למידע על מקור הדגים והתהליך המלא שמאחורי ננו גארד אומגה 3, אפשר לעיין בעמוד המוצר של ננו גארד אומגה 3.
בפוסט הבא באשכול: טריגליצרידים או אתיל אסטר — צורת השמן שבאמת משפיעה על הספיגה.
