גיהוק עם טעם דגים באמצע ק”מ שלישי זה לא דמיון — וריצה, מכל האימונים, דווקא נוטה לעורר את זה יותר.
למה ריצה גורמת לגיהוקים אחרי אומגה 3 יותר מאימונים אחרים?
גיהוק באמצע ריצה קורה כי התנועה הקצבית והזעזוע החוזר בפלג הגוף העליון דוחפים שאריות שמן שעדיין לא נספגו בחזרה כלפי מעלה. ככל שנשאר פחות שמן לא-מפורק בקיבה, כך פוחת הסיכוי לגיהוק — וזו הסיבה שגודל חלקיק השמן משפיע ישירות על התדירות שלו.
בין כל סוגי האימון, ריצה בולטת בתור זו שמעוררת גיהוקים הכי הרבה אצל מי שלוקח אומגה 3. הסיבה קשורה לתנועה עצמה: הריצה כוללת זעזוע קבוע וקצבי של פלג הגוף העליון, בדיוק באזור שבו נמצאת הקיבה עם תוכן שעדיין לא התפרק לגמרי.
כשיש בקיבה שאריות שמן שלא הספיקו להיספג, כל צעד וצעד יכול לתרום ל”טלטול” קל שדוחף חלק מהתוכן, כולל גזים וטעם דגים, בחזרה למעלה. זו הסיבה שדווקא בריצה — ולא למשל באימון כוח סטטי יותר — הגיהוק נוטה להופיע שוב באותה נקודה בערך בקילומטראז’.
ההבדל בין ריצה “נקייה” לריצה עם גיהוקים חוזרים הוא לרוב לא כושר גופני, אלא כמה שמן נשאר לא-מפורק בזמן שהתנועה מתחילה. חלקיקי שמן קטנים יותר, כמו אלה שמפיקה טכנולוגיית ננו-טיפות בגודל של כ-200 ננומטר, נספגים מהר יותר — ומצטמצם ה”מלאי” שיכול בכלל לחזור למעלה.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
רצים שמכירים את הגיהוק הזה טוב מדי יכולים לבדוק בדף המוצר של ננו גארד אומגה 3 איך טכנולוגיית הננו-טיפות בנויה כדי לצמצם בדיוק את התופעה הזו.
