מוצרי מדף רבים מסתפקים ב”נבדק במעבדה” בלי לומר איזו מעבדה. כאן יש שם, ומחקר שאפשר לעקוב אחריו.
מה כולל שיתוף הפעולה עם הדסה בפועל?
שיתוף פעולה עם הדסה כלל מחקר פרה-קליני במודל מן החי שבחן כיצד חלקיקי שמן דגים בגודל ננומטרי מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — מחקר מתועד עם מוסד אקדמי מזוהה, שטרם נבדק בבני אדם.
כשמוצר טוען “נבדק מדעית”, זו כמעט תמיד אמירה שאין לה כתובת. איזו מעבדה בדקה? מי החוקרים? מה בדיוק נבדק? רוב הפעמים אין תשובה, וזה בדיוק מה שהופך את הטענה לחשודה.
הטכנולוגיה שעומדת מאחורי ננו גארד אומגה 3 יצאה משיתוף פעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקי שמן דגים בגודל ננומטרי מתפקדים בגוף — לא רק בבדיקת דם כללית, אלא ברמת הרקמה עצמה. זו לא “מעבדה סתמית” — יש שמות, מוסד אקדמי מזוהה, ומחקר שהתוצאות שלו מתועדות ומפורסמות.
חשוב להיות מדויקים כאן: מה שקיים כרגע הוא שיתוף פעולה מחקרי מתועד ומחקר פרה-קליני שנערך במודל מן החי — לא בהכרח פטנט רשום במובן המשפטי המדויק של המילה, וגם לא מחקר קליני על בני אדם. אם יש רישום פטנט רשמי על הטכנולוגיה, זה פרט שכדאי לאמת ולציין במפורש מול המקור המשפטי הרלוונטי לפני שמשתמשים במילה “פטנט” בפומבי.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
לפירוט המלא על שיתוף הפעולה המחקרי ועל שלב המחקר הנוכחי, אפשר לעיין בעמוד המוצר של ננו גארד אומגה 3.
בפוסט הבא באשכול: EPA מול DHA — מה ההבדל, ולמה זה בכלל משנה לבחירה שלכם בין מוצרים.
