לא צריך מעבדה כדי לזהות שמן דגים שכבר התחיל להתקלקל. יש 3 סימנים פשוטים שאפשר לבדוק בבית.
איך מזהים שמן דגים מחומצן בבית?
שלושה סימנים מזהים שמן דגים מחומצן בלי מעבדה: ריח חד או “מעופש”, טעם דגים חזק שנשאר זמן רב אחרי הבליעה, ומרקם כמוסות שנדבקות או משנות צבע.
ריח, טעם ומרקם הם שלושת האינדיקטורים הפשוטים ביותר לחמצון בשמן דגים — אף שהם לא מדויקים כמו בדיקת Totox במעבדה, הם נגישים לכל אחד בבית בלי כלים מיוחדים.
ריח: שמן דגים תקין אמור להיות כמעט חסר ריח בולט, או עם ריח דגי קל בלבד. ריח חד, “מעופש” או דומה לצבע ישן, הוא סימן לחמצון מתקדם. טעם: כמוסה תקינה לא אמורה להשאיר טעם דגים חזק וממושך אחרי הבליעה — “חזרה” של טעם דגים שנשארת דקות רבות היא סימן נוסף. מרקם: כמוסות שנדבקות אחת לשנייה, מתעוותות, או שהג’לטין שלהן משתנה בצבע, מעידות על בעיית אחסון או חמצון מתקדם.
שלושת הסימנים האלה לא מחליפים בדיקת מעבדה, אבל הם דרך מהירה וזמינה לבדוק בבית אם כדאי להמשיך להשתמש בבקבוקון קיים, או לפחות לשים לב יותר לתאריך הפתיחה שלו בפעם הבאה.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
לפרטים על תהליך הייצור שמונע חמצון כבר בשלב המילוי, אפשר לעיין בעמוד המוצר של ננו גארד אומגה 3.
בפוסט הבא באשכול: GOED — ארגון שרוב הצרכנים לא מכירים, אבל כדאי שיכירו.
