שתי דקות של קריאת תווית נכונה יכולות לחסוך לכם קנייה חוזרת של המוצר הלא נכון.
אילו מספרים חשוב לבדוק בתווית אומגה 3?
קריאת תווית אומגה 3 נכונה כוללת ארבעה מספרים: סכום EPA+DHA בפועל, מספר הכמוסות ליחידת מנה, מדד חמצון (Totox) אם מפורסם, ותעודות ייצור כמו GMP ו-GOED.
תוויות של תוספי אומגה 3 בנויות כך שהעין קופצת ישר למספר הגדול ביותר — לרוב “כמות שמן דגים לכמוסה”. הבעיה: זה לא המספר הכי חשוב להשוואה.
ארבעה דברים שכדאי לבדוק בפועל: ראשית, סכום EPA+DHA (לא רק שמן דגים כולל). שנית, מספר הכמוסות ליחידת מנה — מוצר שדורש 3 כמוסות ליום כדי להגיע לכמות שמצוינת, יקר יותר בפועל ממה שנראה על המחיר לבקבוקון. שלישית, מדד חמצון (Totox) אם מפורסם — לא כל היצרנים מפרסמים אותו, אבל אלה שמפרסמים בדרך כלל בטוחים יותר במוצר שלהם. רביעית, תעודות ייצור (GMP, GOED) שמעידות על תהליך בקרה, לא רק על הרכיב עצמו.
כשמשווים בין שני מוצרים לפי ארבעת המדדים האלה, ולא רק לפי המספר הגדול על האריזה, ההשוואה נהיית הרבה יותר הוגנת — ולפעמים מפתיעה.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
לבדיקת התווית המלאה של ננו גארד אומגה 3 לפי ארבעת המדדים האלה, אפשר לעיין בעמוד המוצר של ננו גארד אומגה 3.
בפוסט הבא באשכול: תעודת GMP זה לא סתם מדבקה — מה היא באמת בודקת בתהליך הייצור.
