השוואת עלות לחודש בין שני תוספים דורשת מספר אחד שהתווית כמעט אף פעם לא מראה.
מה חסר בהשוואת עלות לחודש רגילה בין תוספים?
השוואת עלות לחודש רגילה מחשבת רק מחיר בקבוקון חלקי כמות כמוסות, ומתעלמת מאחוז הספיגה בפועל של התוסף. תוסף עם ספיגה גבוהה יותר, כמו זה המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שנבדקה כספיגה גבוהה פי 4 מכמוסה רגילה, יכול לספק תמורה גדולה יותר לאותה עלות חודשית נקובה.
ההשוואה שרוב האנשים עושים בין שני תוספי אומגה 3 היא לרוב: מחיר הבקבוקון חלקי מספר הימים שהוא מספיק. מקבלים “עלות לחודש”, משווים בין שני מוצרים, ובוחרים בזול יותר. זה נראה כמו השוואה הוגנת לגמרי.
אבל ההשוואה הזו מתעלמת מהמשתנה החשוב באמת: כמה מהכמות שנלקחת בפועל מגיעה לגוף. עלות לחודש שמחושבת רק לפי כמות כמוסות ומחיר בקבוקון מתייחסת לתוסף כאילו הוא “נספג במלואו” תמיד — וזו הנחה שלא תמיד נכונה.
המספר שהתווית לא מראה הוא אחוז הספיגה בפועל של המוצר, שנקבע במידה רבה על ידי גודל טיפת השמן. תוסף המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות, עם חלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, נבדק כמוביל לספיגה גבוהה פי 4 בהשוואה לכמוסת אומגה 3 רגילה, לפי נתוני היצרן. כשמכניסים את הנתון הזה להשוואת עלות לחודש, התמונה יכולה להשתנות לגמרי.
השוואה מדויקת יותר לוקחת בחשבון לא רק כמה עולה החודש, אלא כמה מהחודש הזה בפועל “נכנס” לגוף.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
לנתוני הספיגה שכדאי להוסיף לכל השוואת עלות לחודש, אפשר לעיין בעמוד המוצר של ננו גארד אומגה 3.
בפוסט הבא בסדרה: איך יודעים אם מבצע מסוים באמת משתלם, ולא רק נראה ככה במבט ראשון.
