בסוף הפוסט תדעו בדיוק למה קורים גיהוקים אחרי אומגה 3, ומה הם בעצם מספרים לכם על התוסף שאתם לוקחים.
למה יש גיהוקים אחרי אומגה 3?
גיהוקים אחרי אומגה 3 קורים בעיקר כששמן הדגים מגיע כטיפה גדולה שנשארת בקיבה זמן רב לפני שהיא מתפרקת ונספגת. טכנולוגיית ננו-טיפות, שמפרקת את השמן לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, נבדקה כמובילה לתופעות לוואי עיכוליות פחותות משמעותית, כולל פחות גיהוקים, בהשוואה לכמוסת אומגה 3 רגילה.
תארו לכם בוקר רגיל: כוס קפה, כמוסת אומגה 3 עם ארוחת הבוקר, ויציאה לעבודה. כעבור שעה, באמצע פגישה או שיחה, מגיע גיהוק עם טעם דגים מובהק שממש לא מתאים לרגע. זה לא קורה פעם אחת — זה חוזר כמעט בכל יום שבו לוקחים את התוסף, עד שהוא הופך לחלק “טבעי” מהשגרה, אף שהוא רחוק מלהיות נעים.
הגיהוק הזה לא מקרי, והוא גם לא סימן לכך ש”ככה זה עם אומגה 3″. שמן דגים בכמוסה רגילה מגיע כטיפה גדולה יחסית, שהגוף צריך לפרק בעזרת מיצי מרה ואנזימי עיכול לפני שהיא יכולה להיספג דרך דופן המעי. כל עוד השמן לא התפרק במלואו, הוא נשאר בקיבה זמן ארוך יותר — ולפעמים עולה בחזרה דרך הוושט, יחד עם הטעם האופייני.
מה שרבים מפספסים הוא שהגיהוק לא בהכרח אומר “יותר מדי שמן” — הוא בעיקר אומר שקצב הפירוק של השמן איטי ביחס לקצב שבו הקיבה מתרוקנת. במילים אחרות, זו שאלה של גודל וקצב עיכול, לא רק של כמות.
כאן נכנס גודל החלקיק לתמונה. טכנולוגיית ננו-טיפות מפרקת את שמן הדגים מראש לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, במקום להסתמך על טיפה גדולה אחת שהגוף צריך לפרק מאפס. חלקיק כזה נגיש הרבה יותר לאנזימי העיכול, ולכן פחות סביר שיישאר בקיבה מספיק זמן כדי “לצוף” בחזרה. זו הסיבה שהטכנולוגיה הזו נבדקה כמובילה לספיגה גבוהה פי 4 בהשוואה לכמוסת אומגה 3 רגילה, לפי נתוני היצרן — עם תופעות לוואי עיכוליות פחותות משמעותית, כולל פחות גיהוקים.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
אם הגיהוק אחרי אומגה 3 הפך אצלכם לשגרה בלתי נעימה, שווה להכיר את טכנולוגיית הננו-טיפות שעומדת מאחורי ננו גארד אומגה 3 של גרנליקס ולראות איך היא בנויה בפועל.
