שני בקבוקונים יכולים להיראות כמעט זהים על המדף ולהכיל כמות שונה לגמרי של החומר הפעיל — והנה איך בודקים את זה תוך פחות מדקה.
למה ריכוז אומגה 3 בכמוסה משתנה בין מוצרים?
ריכוז אומגה 3 בכמוסה תלוי בשיעור ה-EPA+DHA מתוך השמן, לא רק בכמות שמן הדגים הכוללת — שמן מרוכז מכיל שיעור גבוה יותר מאותה כמות כמוסה. הדרך לבדוק זאת היא לחפש בטבלת הערכים התזונתיים את הפירוט הנפרד של EPA ו-DHA במיליגרם, ולא רק את מספר “שמן הדגים” הכללי.
“כמוסת שמן דגים” זה תיאור, לא מפרט. שמן דגים גולמי מכיל בדרך כלל שיעור EPA+DHA נמוך יחסית מתוך המשקל הכולל, בעוד ששמן מרוכז (concentrate) עבר תהליך שמעלה את השיעור הזה משמעותית מאותה כמות כמוסה. התוצאה: כמוסה אחת יכולה להכיל פי כמה EPA+DHA מכמוסה אחרת באותו גודל בדיוק.
איך בודקים את זה בפועל? מסתכלים לא רק על “1000 מ”ג שמן דגים”, אלא על השורה שמתחתיה בטבלת הערכים התזונתיים — שם אמור להופיע הפירוט של EPA ו-DHA בנפרד, במיליגרם. אם הפירוט הזה לא מופיע בכלל, זה בפני עצמו מידע: יצרן שמפרסם ריכוז מדויק בדרך כלל גם עומד מאחוריו בבדיקות איכות נוספות.
הריכוז הוא גם מה שקובע כמה כמוסות צריך לקחת ביום כדי להגיע לכמות EPA+DHA הרצויה. מוצר מרוכז יותר יכול להגיע לאותה כמות עם פחות כמוסות — לא בגלל “קסם”, אלא כי יש בכל כמוסה יותר מהחומר הפעיל עצמו.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
אפשר לראות את פירוט הריכוז המלא של EPA+DHA למנה בעמוד המוצר של ננו גארד אומגה 3.
