טעם דגים שעולה דווקא באמצע סט סקוואט כבד הוא לא מקרי — ויש לו הסבר מכני פשוט, לא רק עיכולי.
למה טעם דגים עולה דווקא באימוני כוח כמו סקוואט?
טעם דגים באימון כוח קשור ללחץ התוך-בטני שנוצר בתרגילים כבדים כמו סקוואט, שדוחס את תוכן הקיבה כלפי מעלה. ככל שנשארות פחות שאריות שמן לא-מפורקות בזמן האימון, כך פוחת הסיכוי שהלחץ ידחוף אותן חזרה.
בסט סקוואט כבד, ובאופן דומה בדדליפט או בלחיצת רגליים, נוצר לחץ תוך-בטני משמעותי כחלק מהטכניקה עצמה (מה שנקרא לעיתים “ברייסינג”). הלחץ הזה עוזר לייצב את עמוד השדרה, אבל הוא גם דוחס את כל מה שנמצא בבטן — כולל שאריות שמן דגים שעדיין לא נספגו.
כשהלחץ התוך-בטני עולה בבת אחת, ובמיוחד בחלק התחתון של החזרה, יש נטייה לדחוף תוכן קיבה כלפי מעלה — כולל טעם דגים חוזר, גם אם האימון הזה החל שעה או יותר אחרי נטילת התוסף. ככל שנשאר יותר שמן שלא התפרק, כך גדל הסיכוי שהוא “יתפוס טרמפ” על אותו לחץ.
הפתרון לא חייב להיות ויתור על השילוב בין אומגה 3 לאימוני כוח. שמן שנספג מהר ויעיל יותר משאיר פחות שאריות בקיבה עד לזמן האימון. טכנולוגיית ננו-טיפות, שמפרקת את השמן לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, נבדקה כמובילה לספיגה גבוהה פי 4 בהשוואה לכמוסה רגילה — ופחות “חומר גלם” שיכול לחזור למעלה בזמן סט כבד.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
מתאמני כוח שמכירים את טעם הדגים החוזר באמצע סט יכולים לעיין בדף המוצר של ננו גארד אומגה 3 ולבדוק את נתוני הספיגה של טכנולוגיית הננו-טיפות.
