שתי כמוסות עם אותה כמות EPA/DHA על התווית יכולות להיספג בקצב שונה — בגלל צורת המולקולה, לא הכמות.
איזו צורת שמן נספגת טוב יותר: טריגליצריד או אתיל אסטר?
טריגליצריד מול אתיל אסטר היא שאלה של ספיגה: שמן דגים גולמי הוא טריגליצריד טבעי, אך זיקוק לריכוז גבוה הופך אותו לרוב לאתיל אסטר שנספג פחות ביעילות — חלק מהיצרנים משחזרים אותו בחזרה לטריגליצריד (re-esterified) כדי לשמור על ספיגה טובה.
שמן דגים גולמי מגיע בטבע כטריגליצריד — שלוש חומצות שומן מחוברות למולקולת גליצרול. בתהליך הזיכוך והריכוז התעשייתי, נהוג להמיר את השמן לצורת “אתיל אסטר” כדי לאפשר ריכוז גבוה יותר של EPA/DHA. הבעיה: הגוף סופג אתיל אסטר בקצב שונה, ולרוב נמוך יותר, מטריגליצריד טבעי.
חלק מהיצרנים “משחזרים” את השמן בחזרה לצורת טריגליצריד (re-esterified triglyceride) אחרי הריכוז — כדי לשמור גם על ריכוז גבוה וגם על ספיגה טובה יותר. זה שלב ייצור נוסף, ולכן לא כל היצרנים עושים אותו.
המשמעות המעשית: כשמשווים בין שני מוצרים עם אחוזי EPA/DHA דומים, שווה לבדוק גם באיזו צורה השמן מגיע (טריגליצריד, אתיל אסטר, או טריגליצריד משוחזר) — כי זה יכול להשפיע על כמה מהכמות שרשומה על התווית באמת נספגת בפועל.
הטכנולוגיה שמאחורי ננו גארד אומגה 3
כשגרנליקס פיתחה את ננו גארד אומגה 3, השאלה המרכזית לא הייתה כמה שמן דגים אפשר לדחוס לכמוסה, אלא כמה ממנו הגוף בפועל סופג. זו הסיבה שהצוות התמקד לא בריכוז השמן על התווית, אלא בגודל החלקיק עצמו.
המוצר, המבוסס על טכנולוגיית ננו-טיפות שמפרקת את שמן הדגים לחלקיקים בגודל של כ-200 ננומטר, מיוצר תחת בקרת תקן ה-GMP ובהתאם לדרישות ארגון ה-GOED הבינלאומי לאיכות אומגה 3, ונבדק במעבדה מול מדד החמצון (Totox) — עם תוצאה של 4.2, לעומת סף של 26 שמקובל בתקן הבינלאומי.
זה גם הרקע לשיתוף הפעולה עם חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, שבחנו כיצד חלקיקים בגודל כזה מתפקדים ברמת הרקמה עצמה — לא רק בבדיקת דם כללית. מדובר בשלב מחקר פרה-קליני, שנערך במודל מן החי וטרם נבדק בבני אדם, וזו הסיבה שגרנליקס ממשיכה למדוד ולתעד את התהליך לאורך הדרך.
מה עושים עם המידע הזה?
לפרטים על טכנולוגיית הספיגה של ננו גארד אומגה 3 אפשר לעיין בעמוד המוצר של ננו גארד אומגה 3.
בפוסט הבא באשכול: בדיקות מעבדה עצמאיות — איך יודעים שמה שכתוב בתווית נכון.
